<h1>בה"ג הלכ' נדה</h1>
<h2>דף יב.</h2>
והיכא דאיכא מיא דדאלו בדוולא ומלו בחצבא לא סלקא להו טבילה, דתניא (תו"כ פר' שמיני פ"ט) אילו נאמר מקוה מים שומעני ימלא בכתף ויעשה מקוה, ת"ל מעין מה מעין בידי שמים אף מקוה בידי שמים. ונהרא דסכיר ואית ביה עקולא דהוי ארבעים סאה, כמקוה דמי ושפיר דמי לטבילה. ומקוה דנפלו ביה שלשת לוגין מים שאובין פסלוה, ואי אמשכינון מבראי ודרו ואזלו למקוה לא פסלי, (תמורה י"ב.) דכי אתא רב דימי שאובה שהמשיכה טהורה, ומצטרפי לארבעים סאה, דתניא רבי אליעזר בן יעקב אומר גג שיש בו עשרים ואחד סאה מי גשמים ממלא בכתף תשע עשרה סאין ופותקין למקוה והן טהורין, שהשאובה מטהרת ברובה ובהמשכה. ואי אמשכינון אידי מרזיבא פסלין, דתניא (תוספתא מקואות פ"ד, ב"ק ס"ז.) צינור שחקקו ולבסוף קבעו פוסל את המקוה, קבעו ולבסוף חקקו אין פוסל את המקוה.
